רש"י על קידושין ל״ד

1 ותפילין - וקסבר לילה לאו זמן תפילין אי נמי שבת ויו"ט לאו זמן תפילין הילכך כיון דאיכא שעתא דלא מיחייב בה זמן גרמא הוא:

2 אבידה - השבת אבידה:

3 וכללא הוא - בתמיה וכי כלל קצוב הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות:

4 והרי אכילת מצה - ליל ראשון שהוא חובה כדכתיב שמות י״ב:י״ח בערב תאכלו מצות וזמן גרם לה בט"ו בניסן ונשים חייבות כדאמר בפסחים דף מג: נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ונשים איתנהו בבל תאכל חמץ דמצות לא תעשה היא:

5 וכן שמחה - ברגל כדכתיב דברים ט״ז:י״ד ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך:

6 תלמוד תורה - דאמרן לעיל קידושין דף כט: נשים פטורות וכן פדיון הבן כדלעיל בפירקין שם.:

7 ופריה ורביה - אמרינן ביבמות דף סה: האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה ויליף לה מן וכבשוה איש דרכו לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש וכל דלא קרינן ביה וכבשוה לא קרינן ביה פרו ורבו:

8 אין למדין מן הכללות - כל היכא דתני כלל כי האי גוונא כל מצות עשה וכו' וכל מצות לא תעשה הכל חייבין בראיה אין למדין מהם דאיכא בהו דלאו דוקא ואפילו מקום שנאמר בו חוץ דאיכא למימר מדאפיק האי דאפיק ש"מ דוקא הוא ולא שייר מידי אפ"ה אין למדין:

9 בכל מערבין - עירובי חצירות:

10 ומשתתפין - שיתופי מבואות:

11 חוץ מן המים ומן המלח - דמידי דזיין בעינן והני לא זייני שבמקום מזונותיו של אדם חשובה דירתו ושביתתו:

12 והאיכא כמהין ופטריות - מיני אוכלין הם וקים להו לרבנן דלא זייני:

13 גמירי מתפילין - במה מצינו בתפילין שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל וכו' ולקמן פריך אדיליף מתפילין לפטור נילף ממצה והקהל לחיוב:

14 גמירי מתלמוד תורה - דאיתקוש להדדי ושננתם לבניך דברים ו וכתיב בתריה וקשרתם לאות:

15 מה תלמוד תורה נשים פטורות - דכתיב לבניך ולא לבנותיך אף תפילין נשים פטורות:

16 ונקיש תפילין למזוזה - לחייב הנשים דהא כתיב בתריה וכתבתם על מזוזות ונימא מה מזוזה נשים חייבות כדלקמן אף תפילין נשים חייבות ומשנינן תפילין לת"ת איתקוש בין בפרשה ראשונה כדפרישית לעיל בין בפרשה שניה והיו לטוטפות בין עיניכם וסמיך ליה ולמדתם אותם את בניכם:

17 תפילין למזוזה לא איתקיש בשניה - שתלמוד תורה מפסיק ביניהם:

18 ונקיש מזוזה לתלמוד תורה - כדאיתקש בפרשה שניה דסמיך ליה וכתבתם ונימא נשים פטורות:

19 לא ס"ד - לפטור נשים מדתלה מתן שכרה בריבוי ימים ונשי נמי בעי חיי:

20 האזרח להוציא את הנשים - ברייתא היא במסכת סוכה:

21 איצטריך - למיעוטה בהדיא:

22 מה להלן נשים חייבות - באכילת מצה לילה הראשונה:

23 ראיה - מצות עשה היא יראה כל זכורך:

24 ראיה ראיה מהקהל - דכתיב ביה דברים ל״א:י״ג בבא כל ישראל ליראות והתם נשים חייבות דכתיב האנשים והנשים והטף:

25 ואדילפינן מתפילין לפטורא - אמתני' לעיל קידושין דף כט. פריך דגמר כל מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין לפטור את הנשים בבנין אב דמה מצינו בתפילין:

26 נילף - בנין אב במה מצינו משמחה שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות:

27 בעלה משמחה - אין חובת השמחה תלויה בה אלא על בעלה שישמחנה קרי ביה ושימחת:

28 אלמנה מאי איכא למימר - הא כתיב בה שמחה דכתיב דברים ט״ז:י״א והגר והיתום והאלמנה:

29 בשרויה אצלו - לא נצטוית היא אלא בעניה הכתוב מדבר ונצטוה מי שהיא שרויה אצלו לשמחה משלו במאכל ומשתה וכלי פשתן:

30 אי הכי תפילין וראיה נמי ניהוי שני כתובים כו' - והיכי ילפת מתפילין לפטור הא כתיב פטורא בין בתפילין דאיתקיש לת"ת בין בראיה דכתיב זכורך להוציא את הנשים:

31 צריכי - למיכתב פטורא בתרוייהו דלא גמירי מהדדי הילכך לאו למימרא דאין מלמדין איכתיב בתרוייהו אלא משום דלא הוה גמיר חד מחבריה כדמפרש ואזיל:

32 דאי כתב רחמנא - פטורא דנשים בתפילין ולא כתב בראיה ה"א נילף ראיה מהקהל לחייב את הנשים:

33 א"ה מצה והקהל נמי צריכי - ולאו שני כתובים הבאים כאחד נינהו ונילף שאר מצות עשה מינייהו לחיובא:

34 למאי צריכי - תרוייהו אלא חד מינייהו נכתוב ונגמר אידך מיניה עם כל שאר מצות עשה:

35 בשלמא אי הוה כתב - חיובא בהקהל לא הויא אתיא מצה מיניה בבנין אב דאנא אמינא נגמר ג"ש מחג הסוכות ט"ו ט"ו מה להלן נשים פטורות דכתיב האזרח להוציא הנשים אף מצה נשים פטורות:

36 ואנא אמינא טפלים חייבין - דכתיב דברים לא והטף:

37 מא"ל - נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא:

38 מא"ל - נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא:

39 ממורא - איש אמו ואביו תיראו דילפינן ביה נשים לעיל קידושין דף כט. כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים:

40 ונילף מתלמוד תורה - לפטורה: